לבלב
מתוך Chinesemedicine
תפקודי הלבלב בראייה סינית
אנו רואים כי ללבלב שתי מערכות הפרשה שונות, אחת חיצונית אל צינור העיכול, והשניה פנימית אל הדם. שתי מערכות אלו משפיעות בראש ובראשונה על מערכת העיכול עצמה ועל הדרך בה הגוף משתמש בתוצרי מערכת העיכול. הלבלב משפיע על תהליך העיכול החל מפירוק המזון בצינור העיכול, דרך השפעה על מידת ואופן ספיגת המזון את הדם במעי, המשך בוויסות רמות הגלוקוז בדם וכלה בהשפעה על איברי מטרה כגון הכבד, רקמות שומן ורקמות שריר שלד לוויסות רמות הסוכר בהם, ושפעול פעולות בניה ופירוק של חומרים חיוניים.
אם נתרגם את הפעילויות המערביות של הלבלב למונחי הרפואה הסינית נוכל לראות את הקשרים הבאים:
הלבלב אחראי לוויסות רמות הסוכר בגוף. הטעם המתוק של הסוכר קשור לאלמנט האדמה. אפשר לומר שהלבלב מווסת את כמות האדמה בגוף, או יותר נכון בדם. הלבלב משפיע על הכנסת האדמה מהדם שהוא פנימי אל רקמות השרירים והשומן, שהן חיצוניות יותר. מבחינה זו הלבלב מביא לידי ביטוי חיצוני את האדמה הנבנית בפנימיות האדם. תפקוד זה הוא תפקוד השינוע (טרנספורטציה) של הטחול כפי שהוא מתואר בספרות הסינית העתיקה. הסוכר הוא חומר יאנגי והלבלב מניע אותו מפנימיות הדם אל חיצוניות השרירים בדיוק כפי שמתוארת פעולתו של היאנג של הטחול, הממלא את ארבעת הגפיים.
הלבלב מניע סוכרים אל השרירים ושומנים אל רקמות השומן. מבחינה זו הלבלב משפיע על השרירים השייכים לאלמנט העץ, ומזין אותם בחומרים הדרושים לביצוע הפעולה היאנגית של התנועה. אל רקמות השומן השייכות לאלמנט האדמה מביא הלבלב אנרגיה יינית של אגירה של חומרים חיוניים. הלבלב מאזן
את הציר עץ-אדמה על ידי הכנסת יאנג לאלמנט העץ והכנסת יין לאלמנט האדמה.
הלבלב משפיע על הכבד לאגור אנרגיה או לשחרר אנרגיה, בהתאם לצרכי הגוף. מבחינה זו אפשר לומר שהלבלב מסייע לכבד לווסת את הזרימה הקבועה של האנרגיה בגוף. הלבלב הוא זה שמספק לכבד את האדמתיות הדרושה לו להסדרת הזרימה בגוף. מבחינה זו הלבלב משפיע על התנועתיות של אלמנט העץ בכך שהוא מספק לה איזון והרמוניה.
ברמה אחרת לגמרי הלבלב משפיע על ההיפותלמוס במוח לוויסות תחושת הרעב והשובע, תחושות שמקשרות את הגוף הפיזי עם רוח האדם, שבה משתמש האדם כדי להשיג אוכל, לבשל אותו ולאכול אותו כדי להשביע את צרכי הגוף. אפשר לומר שהלבלב מווסת את ההיבט הרוחני שנקרא Po כדי לגרום לאדם להזין את עצמו באוכל. ברמה זו ההשפעה של הלבלב היא על המוח, והיא גורמת לתחושה כללית של האדם ולא להשפעה ספציפית במקום כזה או אחר.
הלבלב משלים את הקיבה באיזון רמת החומציות במעיים. המזון בקיבה הוא חומצי ביותר כדי לאפשר את הפירוק הראשוני של חלבונים ושל המזון בכלל, אך אם מזון חומצי כזה יגיע אל המעי הדק הוא יפגע בו. כדי לסתור את החומציות מהקיבה מפריש הלבלב ביקרבונט בסיסי הסותר את יוני המימן החומציים כדי להגיע לרמת חומציות מאוזנת במעי (בערך Ph6.5).
התכונות של חומציות ובסיסיות ניתנות לחלוקה ליין וליאנג עקב היחסיות שלהם וההתבטאות השונה הנובעת מתכונה משותפת. אם נתיחס לחומציות ככמות יוני המימן בחומר הנבדק (זהו המדד היוצר את יחידת ה pH) אז אפשר לומר שחומציות היא יאנג כי יש בה הרבה יוני מימן, ובסיסיות היא יין כי יש בה מעט יוני מימן. בחינת השמות בעברית מראה גם היא תמונה דומה. החמיצות היא תכונה של אלמנט העץ היאנגי, והבסיסיות היא תכונה יינית, נמוכה. ("הכבד הוא המסד לקל" טאו טה צ'ינג פרק 26 (5)). אם נבחר מזונות מוכרים כדוגמאות נראה את הלימון החמוץ כדוגמא קלאסית לאלמנט העץ היאנגי לעומת החלב הבסיסי כדוגמא לאלמנט המתכת הייני.
מבחינת רמות החומציות של החומרים המופרשים מהם הקיבה היא יאנג והלבלב הוא יין. שניהם יחד פועלים דרך הפרשת מיצים לשפעול מערכת העיכול לעיבוד המזון שנכנס לתוכה. פעילות זו מתאימה להפליא לתיאור הסיני של הקיבה והטחול כאחראיים על עיבוד המזון הנכנס לגוף.
הלבלב מפריש את האנזימים המבצעים את הפירוק של המזון לחלקיו הנספגים במעיים. תפקיד זה הוא תפקיד הטרנספורמציה של הטחול. פירוק מולקולות גדולות לקטנות משחרר בתהליך אנרגיה המופקת מתוך האוכל. זהו תהליך ההפרדה בין בהיר ועכור שהוא מהות הטרנספורמציה שמבצע הטחול. גם כאן מבצע הלבלב את תפקיד הטחול בשילוב עם הקיבה. הקיבה מבצעת פירוק והבשלה ע"י הסביבה החומצית שלה ואנזימי העיכול שהיא מפרישה, והלבלב מבצע את תפקיד הטחול בהתמרת המזון על ידי אנימי העיכול שלו .
ללבלב שני דפוסי הפרשה של מיצי הלבלב, המתארים בצורה ברורה שני תפקודים שונים של אלמנט האדמה.
הדפוס הראשון הוא דפוס קבוע ומתקשר לתפקוד האדמה בתור השפחה של הגוף, בתור השורש של חמשת האיברים המלאים, והמקור של ששת האיברים החלולים. הלבלב מפריש באופן קבוע פעם בשעה שעתיים את מיצי ההתמרה שלו אל תוך מערכת העיכול המלאה תמיד במזון. דרך פעילות זו דואג הלבלב להזנה קבועה של חומרים מזינים ואנרגיה הנובעת מפירוק המזון. הזנה זו מועברת דרך מרידיאני הטחול והקיבה אל כל האיברים המלאים והחלולים בגוף.
הדפוס השני הוא הפעלה שנובעת מאכילה, וזהו הדפוס של האדמה כאחראית על עיבוד המזון המוכנס לגוף בתהליך המחמם המשולש. כל תהליך עיבוד המזון והנוזלים המתואר בספרי הרפואה הפנימית הסיניים מתחיל תמיד בכניסת המזון והנוזלים לקיבה. "לאחר עיכול המזון בקיבה..." מתרחשים תהליכים רבים של תנועת הצ'י והדם, הג'ינג וה Shen בגוף. בתהליך זה שמופעל בכל כניסת מזון לגוף מעורב הלבלב בשלוש רמות שונות:
• עם קליטת הרושם של אוכל על ידי ראיה טעימה וכנראה גם הרחה כבר מופעל הלבלב להתחיל לייצר את היאנג של הטחול שהם אנזימי העיכול ואת היין של הקיבה שזהו הביקרבונט. זוהי פעילות שקשורה ל"שמיים" מעצם הגירוי הלא חומרי.
• לאחר כניסת המזון לקיבה והתחלת הפרשת חומצות הקיבה מתחיל גם הלבלב להזרים את מיצי הלבלב לתוך מערכת העיכול. בשלב זה מאזן הלבלב את הקיבה מבחינת יין ויאנג של חומציות במחמם האמצעי ומאפשר קליטת המזון באזור ה"ארץ" של האדם, המקום בו מתרחשת קליטה של חומר פיזי.
• השלב השלישי קשור לפעילות המעי הדק ולבניית האדם מתוך המזון. כאשר מגיע מזון למעי מפריש הלבלב את אנזימי העיכול אל המעי כדי להמשיך את תהליך ההתמרה של המזון לדם ואנרגיה. זהו שלב של בנייה הקשור לרמה של "אדם".
שוב אנחנו רואים את תפקוד אלמנט האדמה בשלושת רמות האדם, והפעם כשותפף עיקרי בתהליך בניית האדם מתוך המזון שלו. דפוסי הפעולה של הלבלב מצביעים שוב על הקשר שלו גם לטחול וגם לקיבה, ועל האפשרות שללבלב תפקידים הכלולים בתוך תפקידי הטחול והקיבה הסיניים.
- מאמר של בני שהם - למה לא מדברים על הלבלב?
